והימים שעוברים עם כוח עד שקיעת החמה שם הלב שלי חוזר ונקרע , הדמעה משאירה אותי צמאה כי מרגע לרגע היא רק גדלה , והראש שקם מהכרית כי היא כבר רטובה , איך אחייך עכשיו שכל שיר מזכיר אותה ?
יודעת שטעיתי ומה שווה הידיעה , יודעת שפגעתי אבל מה שווה אם הסליחה לא עזרה .
תמיד הערכתי פשוט היתי שונה לא מצאתי דרך להראות את הרגשות שלי אליה .
לא שיקרתי כי שנאתי אותה שיקרתי כי אהבתי אותה , לא יזעתי שאותו ערב אני עושה טעות רק רציתי לשכוח שראיתי אותה בוכה .
כל שניה בקשר אהבתי אותה בצורה שונה , כול כך מיוחדת כי האמנתי שבאמת יהיה פה חתונה .
ועכשיו כל דפיקה בדלת אני רק מדמינת שאני מתחת לשמיכה מתחבא כדי שהיא תבוא תחבק כמו בעבר, כן כבר הצטערתי וניסיתי להילחם בדרכי , עכשיו ליבי הפוגע פגוע מכך שהיא עזבה אותי .
כול כך הרבה עברנו ששברתי אותה בחוזקה כך שהפעם שהיא הלכה היא לא מסתכלת אחורה איך השאירה אהבה כול כך גדולה .
הצטערתי היתי סתומה אבל איך היא לא מבינה שרק אם אטעה אדע מה נכון ומה רע .
היא אהובתי היא הנשמה ואיך היא הבטיחה אהבה איך היא אמרה שבשבילה אני היחידה אם בשניה שנתתי לה הזדמנות ללכת כול כך מהר היא שכחה , אם רק היתה אוהבת כמו שאהבה , היתה באה יושבת מתחת לבינין ורואה איך בגשם אני יושבת במרפסת מבקשת ממנו בשמים שיחזיר אותה לכאן .
ואם היתה אוהבת כמו פעם שזה לא היה נגמר אם באמת למלותיה היה את הכוח היתה איתי עכשיו הרי הבטיחה שאהיה היחידה שבחייה היא תאהב אז שתחזור תחבק ותאהב שלא תשאיר אותי לשניה לבד .
הרי אני יודעת שאם הזמן שוכחים הכל וכך חופרים החברים אך מה זה שווה אם איני רוצה לשכוח אותה לעולמים ?!
וזה כואב לדעת שוויתרתי ואולי לפעמים אני לא מתחרטת הרי חיפשתי זמן לעצמי להיות קצת שוב אני אבל מה שווה לחיות ולהיות אני אם היא לא פה לצידי חלק ממי שאני הוא שהיא תאהב ותהיה פה עד יום מותי .
רק רציתי קצת זמן , לנשום לחיות להחיות את עברי את מי שהייתי אני , אבל לא ידעתי שזה כמו מאזנים היא או אני . למה אי אפשר לעמוד באמצע שנהיה פה יחדיו , לא רוצה להכיר אחר/ת רוצה רק אותה כאן ועכשיו , גם גם טעיתי בדרך נתתי לה להרגיש פחות ממה שהיתה על זה אני מצטערת כי בשבילי היא היתה המלכה .
אחרת לא אהבתי מעולם בזמן שאמרתי לה "אהובתי את היחידה " , גם אם בכיתי זה היה מגעגוע לחברה אבל זוגיות ראיתי רק איתה .
אני נשברת הלילות קשים , והשמים יחד איתי בוכים , הסערה הזאת שמתחוללת חלשה ממה שיש בתוך ליבי , אולי אם היא היתה חוזרת האושר היה חוזר להיות שלי ...
;){kind=link}