" אני חוזר וכותב לך אהובתי , לא שוכח אותך , עוד יום שעומד להיגמר , את יודעת הכנתי שניצל כמו שאמא שלך היתה מכינה לי, אכלתי ונכנסתי למיטה עייף ושבע הדלקתי טלויזיה שעמדה על הערוץ שלך , התוכניות שהיית רואה , ואז במקרה הסתכלתי וראיתי סוג של משל שאומר שפעם מישהו בכה על שגג ביתו נפל עליו בכה ובכה עד שראה מישהו בוכה על שאין לו בית .
לא ידעתי איפה זה מעמיד אותי , כל החיים בכיתי על שאני גבר חסר אהבה , עד שהופעת בחיי וגילית לי את המשמעות שלה .
ועכשיו שהלכת מה זה אומר ? ששכחתי אותה ? שלא תהיה לי יותר ?!
אהובתי , אני מתגעגע , כול כך בא לי לנסוע אלייך להיכנס שוב לחדר בו ידענו כל כך הרבה רגעי אהבה .
אהובתי אני לא מוצא נחמה . הלואי שהלילה תחזרי אלי בשינה ובחלום תאמרי לי שגם את לי מחכה ,
אני הולך לישון עצוב כמו בכל הלילות שהמיטה ריקה ממך , אני מתגעגע והימים לא עוזרים לזה להעלם , אני אוהב אותך בכל יום שעובר אפילו קצת יותר .
לילה טוב לך האישה של בחיי , נדבר מחר ונאהב שוב מחדש . "
שוב אתה נרדם עצוב וכואב , שוב אתה חיי באשליה שתתעורר ותראה שהיא השאירה לך מחוץ לדלת איזה סימן שגם היא עלייך חשבה , כמו בכל בוקר בלי לכתוב לה את זה במכתבים שאתה כל פעם כותב ומחביא אתה פותח עינים ועוד לפני שאתה מצחצח שינים אתה פותח את הדלת של הבית מחפש איזה שקית כמו שבעבר היא עשתה והשאירה דברים כל פעם שהיית סוס שינה .
שוב החלומות מתרוצצים לך בראש , אתה מתהפך במיטה ומרגיש כמה היא חסרה , אתה רוצה חיבוק ובשקט מתוך שינה קורא לה , אומר לה בואי בבקשה בואי אהובה בלעדייך אין לי חיים אין לי שמחה .
אתה מתעורר בבוקר ולא רוצה לקום לעבודה כותב לה מכתב מספר איך עבר היום שלך .
" אהובתי היום שלי עבר עצוב נורא , הלוואי לר הייתי צריך כבר להשתמש במילה הלוואי אלא פשוט להנות מהזמן איתך , אבל זה לא קורה ואני כבר איבדתי אותך , אהובתי רציתי לשתף אותך הרי היית חלק מעולמי המגורים יחד חסרים לי , היום אין מי שיחלוק את יומי את שמחתי וכאבי , קמתי בבוקר בהרגשה רעה עצוב כול כך מכך שאת רחוקה , לפעמים אני נשבר יותר מהרגיל שאפילו המכתבים אליך לא מאפשרים לי להרגיש אותך ולו לשניה קטנה .
נזכרתי בך המון ולא יכולתי לקום לעבודה לא אכלתי ואם הייתי יכול גם הייתי עוצר את הנשימה , לא רציתי לצאת מהחדר למרות שאמא דפקה על הדלת בערך שעה , כמו ילד קטן שעושה בכוונה כי אמא לקחה לו איזה צעצוע ננעלתי בחדר ולא רציתי לשמוע כלום , כל דפיקה בדלת עשתה לי בום בלב , כל פעם רק נדבקתי לדלת לשמוע אולי החלטת לשנות את המציאות העגומה שנוצרה לי מאז שהלכת , הפעם זה לא יהיה מכתב קצר , הפעם זה כואב מתמיד , אני אוהב , הפעם זה התאריך שבו הלכת התאריך הכואב שמזכיר כמה זמן אין לי אותך , אני נשבר אהובתי אולי תבואי תהיי לי לנחמה אולי תבואי ונשבור יחד את החומה הכואבת שמפרידה ביני לבין הלב שלי אולי תבואי תניחי יד על פני ותנגבי את הדמעה , אהובתי את כול כך חסרה .
כמה אפשר לכתוב אוהב בלי שאת רואה כמה אפשר לכתוב רוצה ואת בכלל שייכת לאהבה חדשה .
תדעי שאני שבור מגעגוע ולא מאמין שתחזרי אל העבר , אבל תדעי שהעבר הזה אוהב אותך יותר מכל דבר .
אני אסיים את המכתב הזה כאן כי המשבר שלי גדול מידי , המילים רוצות לברוח מתוכי ואיתן הדמעות אני חנוק בתוך עצמי ורק אותך רוצה לראות "
עצרת את הכתיבה כדי לנגב את הדמעות סימת בדקה גליל ניר אפילו בלי לראות , אתה חוזר למכתב מלא כאב וממשיך לכתוב כמה אתה שבור ואוהב .
" לא מאמין שהסכמת לי ללכת את היית אמורה להיות התומכת אומרים שבנות אוהבות הרבה יותר שהן אלו שנלחמות שבנים הם החארות אז למה נתת לי לוותר למה לא החזקת חזק יותר , כן של להאשמים מישהו אחר , אבל אאשים אותך בכך שאחרי שרציתי להילחם לא נתת לי יותר .
זה כואב אני נותן לזיכרון שלך היום ללכת , שיהיה לך לילה של שמחה שתהני ממנו גם שאני לא לידך נמצא .
אוהב אותך בכל מקום בכל זמן .
אותו אחד שיש לו רק אותך בלב ולא מצליח להוציא אותך משם . "
נחנק מהכאב הפסקת לכתוב הרבצת למיטה וכל מה שנשארת לעשות זה רק להסתכל לשמים ולשאול אותו למה .
בזה הרגע החלטת שאתה לא כותב רק לה אלא גם לאלוהים שבחר שהיא לא תישאר איתך .
;){kind=link}