אז שוב עבר יום שהתגעגעת וכתבת כמה אתה אוהב כמה הבוקר היה קשה להתעורר בלעדיה , היום אתה מרגיש חזק , מרגיש גיבור , נכנסת לחפש אותה באינסטנגרם לא הצלחת הרי מחקת אותה שכאב לך לראות אותה מעלה תמונות עם גבר אחר, אז נכנסת דרך אתר אחר אמרת אולי שם יש משהו חדש שתוכל לראות ולהתעדכן , הרגשת גיבור הרי היא חסמה את האפשרות של אנשים שלא חברים שלה לראות , אמרת בטח לא תראה כלום ותמשיך לחייך , ואז ראית היא מתחדשת בלעדייך , היא מתקדמת בדרך שאתה לא נמצא , אתה שוכב במיטה השעה 4:23 בלילה , אתה מנסה להסדיר את הנשימה , מדבר לעצמך " תירגע , תירגע .. " מבטיח לעצמך שקרים " הכל בסדר עברתי אותה . "
אתה לא מאמין לעצמך אז למי אתה מנסה למכור את השקר המופרך הזה ?
אלוהים הרי עובר איתך את כל המשברים , אלוהים יודע את כל הדמעות שאתה מחביא בתוך הכרית אלוהים שומע את כל הצרחות שאתה צועק גם אם זה מבפנים .
אתה כנראה תמים , חשבת שאם תכתוב תרגיש אותה לתמיד , חשבת שזה מספיק בשבילך אם היא לא רוצה להיות לידך , חשבת שתסתפק בדף בזיכרונות שהיא השאירה לך , כעת אתה מתעורר לאט לאט מבין שזה לא עובר והלב שלך לא משחרר , שהגוף שלך לא מסתפק , שהידים שלך לא נהנות ממגע הדף ושהשפתיים שלך כבר יבשות כול כך אחרי שחיכו לנשיקות שלה זמן כו רב .
אתה רוצה לחזור לכתוב לה אבל מבין שאין טעם זה לא יחזיר אותה ולא ישפר את המצב , אתה רוצה לקום מהמיטה אבל אתה מרגיש שכאילו אתה קשור אליה כמו בבית משוגעים אתה מרגיש שסגרו אותך שם בכפייה , ידיים קשורות סביב עצמך , זה הדבר היחידי שמנחם אותך שלפחות בדרך הזאת אתה מקבל חיבוק שהית זקוק לו כול כך , אתה מתנגש בקירות מנסה לדפוק את הראש רוצה לצרוח וצורח זה כמו הד חוזר וחודר לך חזרה ללב , אתה מתחרט , מתחרט שהגעת למצב הזה שנתת לה ללכת פעם אחת אתה מרגיש לא אוהב פעם ראשונה אתה רוצה שהיא תישאר כאן בלי להתחשב במה הלב שלה אומר , ואת בבהלה מההרגשה המסריחה אתה קם מהשינה וקולט שזה היה פשוט חלום מקולל , לא אישפזו אותך והמצב שלך אומנם כואב אבל לא רע ושוב אתה נופל לנחמה של כאב מול הדף שרק הוא מוצא דרך לאהוב אותך כמו שאתה אוהב אותה , הדף שמקשיב ואוכל את כל הרגשות שלך , הדף ששותק וממשיך במשך חודשים שלמים להיות שם בשבילך ,
אז אחרי חלום כול כך מפגר ומפחיד אתה מסוגל לוותר על לכתוב לה אוהב ?
" אהובתי הפעם אני לא רוצה לכתוב אני רוצה לשחרר , הפעם חלמתי עלייך חלום מפחיד וכואב , חלמתי שאני רוצה להכריח אותך להישאר שאני אדם רע שלא מתחשב שלא אכפת לו מה את מרגישה שרק רוצה להנות מהשניה שאת באה אלי חזרה .
אני לא אדם כזה ואני אוהב אותך נורא , אני רוצה שתהיי מאושרת אני מקווה שאת יודעת בזמן שאני כאן קורס אני מקווה שאת כמו הפרח שהיית בחיי שאת פורחת , אני מקווה שמישהו משקה אותך ולפעמים גם שר לך מקווה שיש מישהו שנהנה במקומי מיופייך שהיה עולמי , מקווה שטוב לך גם קצת בשבילי .
מבטיח שאכתוב ברגע שמחשבתי תירע ברגע שאפסיק לחשוב על אותה אהבה מהחלום אהבה רעה .
מבטיח לאהוב בכל זמן אותו אחד שרוצה אותך מאושרת ואוהב אותך אהבה טהורה וכנה , זאת שמוכן להיות השטיח האדום שלך שאת מרגישה נסיכה"
כך סימת את המכתב עם דמעות בכיניים כרגיל רק שדימינת אותה כמו במסיבה שהיא לבשה את השימלה הכחולה הסקסית שקנית לה והיא אמרה "לא צריך אהובי אין למה " ובכל זאת התעקשת כי השימלה כול כך יפה מתאימה לאישה היחידה שלך .
אתה נזכר כמה היא היתה יפה , איך השיער שלה הבריק והאיילינר ישב בידיוק בצורה הנכונה , איך האודם של אמא שלך ישב עלייה ועשה אותה יפה יותר ממה שהיא היתה מה שלא האמנת לעולם שאפשרי .
אתה מחייך ואומר " אהובתי .... הייתי מלך שהיית לידי , ועכשיו ? מה נשאר ממני ..."
;){kind=link}