"אהבה שלי , כרגיל אני מתגעגע , חושב עלייך ולא יודע , לא מצליח לחשוב על פיתרון על דרך לשכוח אותך ולהתקדם מהדיכאון , אהובתי הלב שלי לא פועם בקצב הנכון מאז שעזבת , את לא יודעת כמה קשה לי להישאר שפוי , אני מתחרפן כל שניה בלעדייך אני מתגעגע לרגעים שהינו משתגעים בסלון , את זוכרת את היום ששרנו כמו מפגרים ששכבנו יחד בספה והתחלנו לרגיש זמרים עד שאמא שלך נכנסה והתסכלה עלינו כאילו אנחנו חייזרים ,
כמה זה היה מצחיק ...
אהובתי היום הזיופים רק צורמים הן כאילו חותכים את הגוף ולאט לאט הורגים ,נכנסתי לקבוצה בפיסבוק של אנשים שכותבים רציתי לדעת אם יש עוד כמוני גברים שמאהבה ככה נשברים , מצאתי דברים כול כך אמיתיים וכואבים , היתי רוצה לשלוח לך כדי שתדעי , שתביני מה עובר על ליבי , אני נחנק אהובתי את היית האוויר שלי , איפה את עכשיו , גם את חושבת עלי כמו שאני עלייך ? האם את יודעת איך הלב שלי מתייסר , האם גם את יושבת בחלון מחכה לראות אולי אני אעבור , אהובתי , האם אני חסר לך , החוסר ידיע הזה שובר , ההרגשה של להיות תלוי באוויר רק חונק יותר ויותר . "
עוד מכתב שאתה כותב לה אבל לא אוהב , מכתב שאתה מקמט את הדף וזורק אתה אומר שמגיע לה מילים יפות, את המילים הכי יפות שיש , אתה לא מוצא כוחות מאיפה למצוא את הדרך היפה ביותר , ומה תעשה עם המתנה שקנית לה לשנה תשמור או שתזרוק אתה , אתה מבולבל בתוך עצמך סוף סוף יצאת מהסלון הכנת למשפחה ארוחה , אבל כל ביס הגעיל אותך כולם נהנו ואתה סבלת כול כך, התגעגעת אליה , כרגיל כמו בימי שבת הכנסת לה כיסא ולמרות שכולם כבר סימו חצי צלחת אתה עדיין חיכית לה .
נכנסת לחדר יותר נכון ברחת לתוך עמוס בכאב מלא בדמעות רק נעלת את הדלת כבר לא יכולת לעצור , שוב נשברת לראות שאותו כיסא נשאר יתום.
אתה שנשארת אבוד מאהבה גם הפעם היא לא חזרה להציל אותך .
כל פעם התקווה שלך מתרסקת יותר , כל פעם אתה מבטיח שתוותר אבל אהבה אליה חזקה יותר , תמיד אתה רואה את הדף ונשאב לתוך עולם מטורף , ממש כמו סרט מלחמה מצוייר מישהו גנב לך את הנסיכה ומאז אתה במרדף , אתה רץ ורץ לא מוצא רגע מנוחה רק למצוא את הילדה שאבדה לך .

