"אף אחד לא יודע על זה , אף טחד לא היה איתנו במעלית שהיה נדמה שנשברה , שצרחת מפחד וניסיתי לומר מילה שעתזור לך להירגע , מהצרחות שלך אני זוכר איך נבהלתי אני זוכר איך שגרמת לי להרגיש שכאן הכל נגמר , את זוכרת שאמרת שזאת מעלית מוזרה שהיא עקומה ?! מי חשב שנגיע לתיקרה מי חשב שנגיע לכזאת קומה שלא ידענו על קיומה והפחד גרם לי רק לרצות אותך לעד הצרחות שלך גרמו לי לרצות לחבק אותך לעד , הבהלה בענייך שגרמה לי להתאהב יותר אני מתגעגע אפילו לפחד מהמוות שהרגשנו באותה שניה שהרגשמו השמעלית יצאה ממקומה .
אהובתי אני לא שוכח הזיכרונות רק מציפים אותי איך כל הדרך צחקת שהמזוודה נשברה לי שהלכנו יותר ממאה בניינים כי לא מצאנו את הכיון שהינו צריכים ושרבנו לפני יום הולדתי וחשבתי שאת יצאת ולא עינין לך מה איתי שחזרת בכיתי כמו תינוק מאהבה גדולה איך שבוע לפני יום ההולדת עשית אותי הגבר המאושר בעולם .
אהובתי אני מצטער , הזיכרונות ממך זה הדבר היחיד שכנראה ישאר ..
אהובתי אני עדיין כאן מחכה , אני לא משחרר אני רוצה אותך כאן יותר מכל דבר אחר .
הזיכרונות שלנו מעלים בי חיוך מלא כאב לדעת שזה לא יחזור יותר ,
הטיסה הראשונה שלנו יחד מלאה ברוך ואהבה , הטיסה השניה שלנו יחד מלאה תשוקה וכמובן אהבה והטיסה השלישית שלנו יחד ... אה אני מצטערזה רק משהו שעוד הלב מתכנן , בחלומות שלי הדרכון ממשיך להתמלאות ממשיך לגדול ולגדול בחלומות אנחנו מבלים שוב בקניות וכן גם בטיסה הבאה מוצאים איזה מוכר פלאפל רע שאני מת לשבור לו את הצורה ואת בצד מרגיעה .
אהובתי , את השותפה הכי טובה , שותפת ליבי , שותפת טיסה , שותפת חיי ושותפת ימי .
אני אוהב אותך נורא מודה לדף שסובל אותי כל כך שנחנק מהדמעות שלא מניחות לו לנשום , אני מרחם על הדף הוא שומע רק כאב מכול הזיכרונות שלא יקרו יותר .
אוהב אותך תמיד זוכר אותך לעד , אכתוב עליך בחלום שארגיש אותך גם שם .
מתגעגע האחד שמוכן לתת לך את המקום המיוחד "
זה פעם ראשונה שאתה נשאב ככה לכתיבה מתקשה להפסיק לכתוב רק רוצה להיזכר בה .
אתה מריץ צחוקים שצחקת בעבר וישר נזכר , איך היא שרה לך באוזן שאתה המלאך שלה היא לא ראתה שהדמעות לאט לאט עלו לך היא לא ראתה כמה היא ריגשה אותך כמה באמת אהבת אותה והיית מוכן למות למענה וזה מה שעשית הרי אתה גבר לא חיי אין משמעות בחיים מאז שנתת לה ללכת אבל אתה מתנחם שליד אחד טוב ממך היא עכשיו נמצאת .
;){kind=link}