חודש שאתה בוכה , חודש שאתה סובל , חודש שאתה בקושי נושם .
חודש שקשה לך לנשום , חודש שכואב לך בגרון , חודש שנשארת בלי קול כי לא הפסקת לצרוח כמה אתה רוצה שהיא תחזור , חודש שאתה נראה כאילו עישנת סמים , חודש שקשה לך לקום בבקרים , חודש בלי הנשיקות שלה שהשפתים שלך כבר נשברות מיובש , חודש ...
חודש שאין לך דרך , חודש שאיבדת את המטרה , חודש שאין לחיים שלך סיבה , חודש שאתה כותב לה , חודש אתה מחכה לה ,
חודש שאתה כאב בלעדייה והיא שמחה.
"זה חודש שלם ,31 ימים הפעם .
31ימים של מחנק 744 שעות של כאב 44,640 שניות של געגועים שהפרצוף שלך את מוחי לא עוזב .
אני אוהב וזה לא מה שעוזר ,
קשה לי לשקר יותר , אני רוצה לבוא לומר לך אני אוהב וזה לא משחרר . אני אוהב וזה לא עוזב לא עובר ."
אתה יודע את סופר השניות כי עשית מין טבלת יאוש שאין לה סוף , טבלה שסופרת כמה לילות עברת בלעדייה , כמה ימים מלאי דמעות בלי החיבוק שלה , כמה אירועים משמחים היו אמורים לקרות בלי החיוך שלה .
אתה ממשיך לספור גם אם החודש נגמר והתחיל אחד חדש , אתה לא מתיאש אתה רק יודע שכל יום שעובר הכאב מתבטא בצורה שונה , כואבת יותר ואף גדלה משניה לשניה .
אתה ממשיך לחייך ולצאת עם חברים , ממשיך לעבוד כי אתה צריך כסף לחיים , היא לא ידע שחסכת כול כך הרבה כי תיכננת להציע לה בצורה הכי יפה , להציע לך להיות האישה המאושרת בעולם- להיות האישה שלך .
אתה מחייך שאתה רואה בן אדם עצוב ברחוב אתה אומר אולי הוא צריך את החיוך הזה לא פחות , אתה מנסה לשאוב כוחותיך מהשמש, מהאנשים שאומרים שהם פה , אבל בלילות שאתה לבד מתיחד עם הדף אף אחד לא כאן כדי לראות , אף אחד לא כאן כדי לחבק אותך בזמן שהעט נוגע בדף, אף אחד לא כאן כדי לומר לך "תתפרק אתה לא לבד."
;){kind=link}