אתה מרגיש לבד , מרגיש שיש לך רק את האהבה אליה את אותה אהבה שכתובה במילים שמצויירת בלבבות שבורים , אתה כמו ילד קטן ברגע שאתה מרגיש שהדף מרחיק אתה מצייר ציורים שהיא "תראה" איך אתה מרגיש.
פעם ציירת לב עם ורידים, שהסברת לך מה זה אומר אמרת שהלב שלך פועם כל פעם שאתה נזכר בה , שכל פעם שהיא נגעה הלב שלך חזר לתחייה, זה מה שמסביר את היד שנמצאת בפינה .
יום אחד ציירת לב עטוף בתחבושות וששאלת את עצמך מה זה אומר אמרת שהלב שלך מנסה להחלים בעזרת הדף שלתוכו אתה מקיא את כל הרגשות , מה שמסביר את כל מילות האהבה הכתובות על התחבושות .
יום אחד גזרת לב אחרי שקיימטת אותו הדבקת על הדף , שרצית להבין מה זה אומר אמרת לעצמך שאתה לא יכול לזרוק את המכתב הכי כואב , שעשית ממנו לב והשארת אותו הלב הכי כואב שאף אחד לא מצליח לקרוא מה יש בתוכו שכולם יסתכלו על ההסבר סביבו ולא על הכאב שנמצא עמוק בו .
כמו אומן קטן ציירת עוד המון לבבות, אחד תמים מתחבק עם הלב שלה ואז חייכת והבנת שהזיכרון ממנה גרם לך להרגיש שוב שמחה .
כול כך הרבה לבבות יש בגוף אחד , לב שבור , לב חסר אמון , לב שקרן , לב סלחן , לב רשע , לב כואב , לב מחכה שיום אחד היא תשוב ותעשה מכולם לב אחד שאוהב .
;){kind=link}