עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
תיאוששוריד
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (193)
כאב  (182)
עצב  (152)
בכי  (131)
געגוע  (73)
משבר  (62)
בדידות  (59)
פרידה  (59)
אכזבה  (55)
מרחק  (55)
רגשות  (55)
געגועים  (24)
שמחה  (21)
חברות  (20)
זיכרון  (16)
פחד  (11)
שקרים  (10)
אמונה  (6)
זוגיות  (6)
חוזק  (5)
חיים  (5)
סוד  (5)
שינאה  (5)
תקווה  (5)
דמעות  (4)
התגברות  (4)
בגידה  (3)
דיכאון  (3)
התחלה  (3)
זוג  (3)
מבט  (3)
משפחה  (3)
תשוקה  (3)
אמת  (2)
כעס  (2)
מוות  (2)
סליחה  (2)
עבר  (2)
תודה  (2)
אבא  (1)
אושר  (1)
איתך  (1)
אשליה  (1)
אשליות  (1)
בלעדייך  (1)
הבנה  (1)
הדדיות  (1)
הקרבה  (1)
השקעה  (1)
חיבוק  (1)
חיים שלמים  (1)
ילדות  (1)
כוח  (1)
לסביות  (1)
מו  (1)
מות  (1)
מכות  (1)
מלחמה  (1)
מסתורין  (1)
מריבה  (1)
מתגעגע  (1)
נשיקה  (1)
נתינה  (1)
סבתא  (1)
סוף  (1)
סיוט  (1)
פרדה  (1)
פריחה  (1)
ציפיות  (1)
קינאה  (1)
ריקנות  (1)
שאלה  (1)
שינוי  (1)
שמחה התחלה כוחות אושר אהבה  (1)
שקר  (1)
ארכיון

מבטיח לכתוב מחר 19

31/01/2015 10:14
ס אנונימי
כאב, בדידות, פרידה, עצב, אהבה, בכי
"היום היה מצחיק בקידוש , המזגן עבד על חום , והחושך שהיה בחלון ... " 
כך התחלת את המכתב היום מה שהעיד   על שעת ערב קרה ביום שישי .
"החושך שהיה בחלון רק גרם לחכות לראות אם תבואי , היום היתה לנו אורחת , חברה של אחותי הקטנה , אבל אל תדאגי אהובתי הכנסנו כיסא יותר מהרגיל , כמובן אחד גם בשבילך שחיכה וחיכה וכול שבת הוא לא מתיאש ועדיין מחכה . 
היום צחקנו על הקטנה המופרעת , את זוכרת איך היא היתה עושה חגיגה ממש מסיבה כל פעם שבא לה חברה , עושה פוזות משחקת אותה , זה היה מצחיק היית צריכה לראות איך היא צרחה , ואמא שלי שאת יודעת שלא ממש עדינה כולם עם הכוס של השתיה צוחקת בלי הפסקה , אחותי השניה שחולה צרחה שרוצה שקט כי לא יכולה , ואני יושב בצד וצוחק מפחד לצחוק בלי לשתף , הייתי רוצה שתהיי כאן לצחוק יחד איתי , אני צוחק ומיד רוצה שתהיי פה לצידי , זה קשה שגם בחיוכים אני עדיין מחכה לך , עדיין רוצה לחלוק איתך לשתף אותך , 
זה קשה לא להצליח להתקדם להתגבר. 
הלוואי היית כאן לחבק ולומר "אתה חזק ועוד תצליח להתמודד אני איתך בכל מצב בכל עת . " 
את חסרה לי , אבל את בטח כבר יודעת , לא סתם הייתי יושב כאן וכותב לך עוד מכתב . 
אני מתכנן את העתיד שלי כבר וחושב עלייך, איפה להשאיר את מקומך ומבין שהמקום הזה נמצא אצלי רק בתוך הלב . 
זה קשה וזה כואב אני לא יודע איך לקבל את זה , את זוכרת שהיית בבסיס בתרגיל , עוד מהרגע שהכרנו בלי שידענו שנאהב כול כך כבר צירנו לנו עתיד , דיברת איתי בטלפון כל הלילה , דימינו איך הבית יראה ומה שמות הילדים , אפילו התווכחנו איזה כלב את רוצה שנביא , ואני שלא אוהב חיות (מפחד את הרי יודעת) בסוף נשברתי ואמרתי כן בשבילך, כדי שתהיי מאושרת אעשה הכל למענך . 
איפה הכלב שהחלטנו שנגדל בלי הלשון ובלי שערות שישאיר על המיטה ברגע שהוא הולך ?! 
איבדתי אותך ובדרך איבדתי את החלומות .. 
אני אוהב אותך כול כך אוהב אותך בכל רגע נתון , אוהב עד הסוף . 
מבטיח לכתוב שוב בקרוב .." 
אחרי המכתב והזיכרונות החלטת לצאת לסלון לחפש עוד סיבה לצחוק , לא כול כך מצאת אז לחדר נכנסת, הדלקת את הטלויזיה הפעם לא יצאת לבלות,לא בשונה לשאר הפעמים, הפעם כמו תמיד בחרת להיכנע למיטה לטלוויזיה שהיא כול כך אהבה , ואולי גם לחלומות עליה , אתה מחבק את החלק בו היא ישנה בפעם באחרונה ובוכה מדבר למיטה ואומר כמה זה חסר , 
"אפילו המיטה שלי כבר מתגעגעת , היא איבדה את הריח שלך ... אהובתי הלוואי היית חוזרת , הלוואי בכלל שלא היית הולכת ..."
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: