"זה עוד יום שהגיע לסיומו , עוד ערב שמתחיל לו בלעדייך ..
כבר אי אפשר לומר שאני חושב עליך הרי זה לא משהו חדש, אי אפשר לומר שאני בוכה עלייך כי את הכאב אני רגיל להרגיש שאת רחוקה מכאן.
אני לא יכול לשקר שהדמעה שלי יורדת לא יכול לכתוב ולשקר לומר לך שאני נעול בחדר מחכה לך.
אני כן יכול לומר שהעיניים כבר רגילות לא לראות אותך - זה כן כואב שלא תטעי, זה כן שובר אבל הגוף והמוח חוסמים אותי.
אני רוצה לבכות אבל משהו בי לא מצליח , אני רוצה להתחבר אבל משהו בגעגוע דוחה אותי , אני רוצה לכתוב לך שזהו אני מוחק אותך ולא כותב יותר אבל אני פוחד ...
שוב אני פוחד!
למרות שלא הפסקתי לפחד מהרגע שעזבת..
אני פוחד מאהבה , מפחד לא להישאר , מפחד לוותר , מפחד לפחד שוב פעם , מפחד לא להצליח לשכוח , מפחד להתאהב , מפחד לאהוב ולזכור אותך ובחיים לא להסתפק , מפחד להתמודד בלעדייך , מפחד לומר את המילה בלעדייך , מפחד לחשוב על העתיד , מפחד לחיות כי היית הכוח שלי להביט .
מפחד לחייך מפחד לשמוח , מפחד לראות אותך עם אחר ולא איתי מפחד לשמוע שאת ישנה איתו המקום להתחתן איתי ...
אני כול כך פחדן ,
אני פוחד מעצמי , ששוב הלב הרשע שלי ינצח , מפחד לא להיות מספיק חזק , מפחד שתעלמי שבחיים לא תחזרי .
מפחד שזה יותר מסתם לקח , מפחד שאלוהים באמת אותך ממני לאחר לוקח .
אני מפחד ...
מפחד לומר למכתב ביי , לומר לך שאני לא מבזבז יותר את הזמן לכתוב לך אוהב אבל מה יהיה מאז עם חיי? איך אתמודד בלעדייך?
אם כך אני גוסס אז איך אבריא שאין גם את הדף ?!
;){kind=link}