"היום קמתי בבוקר לפני העבודה נכנסתי למקלחת וחשבתי עלייך , אל תחשבי רע לא התכוונתי על הגוף שאני צמא אליו אלא פשוט עלייך , חשבתי על זה שאת חסרה לי , על זה שזה כואב לי .
פשוט חשבתי ...
רציתי לעצור את זרם המים להוציא את הדף ופשוט לכתוב לך ,
לומר לך אהובתי כמה את הכל בשבילי ואז נזכרתי במה שכתבתי לך אתמול על הפחד , אני מפחד לומר לך מפחד לגעת בך .
אני מפחד להיזכר "
לא סיפרת לה שבמקלחת בין המילים שהרצת בלב המילים שרצית שיצאו ושתכתוב לה במקום הכי אוהבת כיונת את זרם המים על אותו פרצוף שמדבר על השפתים שנישקו את אותה אישה מדהימה , על אותם עיניים שראו רק אותה והיום הפכו עיוורים כי הדמעה רק מסתירה , אתה לא מספר לה על הדף שזרם המים פשוט נועד להסתיר שבין טיפות המים יש גם דמעה שלא נשארת בודדה כי מצטרפות עליה עוד כמה דמעות למסיבה .
"להיזכר שאני יוצא מהמקלחת כדי ללכת לעבודה ולא כי את דופקת על הדלת ומחכה להיכנס גם למקלחת.
אני מפחד לצאת קופא מקור ואת לא שם עם הידיים ולחמם לחבק חזק חזק מרוב שקר לי ואני רועד .
כול כך הרבה פחדים באדם אחד קטן בודד ,
אבל זה תמיד הפחד הכי גדול היה להישאר לבד ומה שלא הבנתי עד הרגע שהלכת שזה בעצם היה הפחד להישאר בלעדייך .
אני מתגעגע אלייך , לא ישן רק עובד כדי לראות אנשים ואולי לא לחפש בהם את פנייך כדי להכיר אנשים ולא לרצות להיות רק שלך , כי אני לא מסוגל שאני כולי שלך ואת כבר לא שלי בשום מובן ... "
;){kind=link}