אני רוצה לומר הרבה מזה ,
לכתוב לספר לא להשאיר יותר ,
כך תמיד זה מתחיל כך תמיד זה קורה ,
אולי תסבירו לי את הפרוש של זה ?
איך זה שאתה חיי עם בן אדם אוהב אותו כול כך וחושב מידי פעם גם על אחר ?
אבל מעבר להכל אולי תסבירו לי איך זה יתכן ? אולי כי הוא לא עומד בציפיות שאתה שם בפניו כל פעם מחדש ? זה לא קשה לרצות זה לא רע לבקש שהוא קצת התענין ,
כואב לדעת שאתה מספר שמשהו עובר והוא בכלל לא שאל ,
האם יש לך בכלל משמעות אצלו ?
האם יש לך בכלל חשיבות אצלו ?
כול זה בכלל מדובר עליו ועלי ,
על הגבר הזה שגדול ממני בשנה ונמצא אצלי כבר חודשים במיטה ,
אומר מאוהב אבל זה נראה לי סתם אשליה . אני אמורה להאמין למילים ?
תסבירו לי איך .
איך הוא אומר אוהב שזה כול כך כואב הוא לא כאן כדי לעודד ,
ואיך איך אומרים לו שעצוב והוא לא שואל מה בכלל ,
ואיך הוא שומע על דמעות ולא מנסה לעצור אותן ,
קל לו לומר אוהב באמת שהוא מרגיש שהוא עלול לאבד אבל למה הוא לא כאן לא מתעניין לא בודק מה איתי בכלל ?
הוא גדול ממני בשנה אבל כנראה הוא עדין לא הכיר את המילה "אהבה"
אהבה זה לדאוג ,
אהבה זה לתת ,
אהבה זה לעניק , אהבה זה לחשוב , לפנק , אהבה זה להיות אני פה והוא שם אך הלב שלו אמור להיות פה ללוות אותי בטוב ובכאב ,
זה אהבה או שאני טועה ?
אהבה זה חיבוק , אהבה זה מבט,
יחד איתו אני מבינה שמה שהיה קודם היה שווה יותר ממילה ,
כי המבט שלי אמר את מה שהשתיקה אמרה אבל המבט שלו ??
איפה הוא עכשיו ? מביט באחרת או כמו תמיד מסתכל רק במראה חושב על עצמו ולא על מה עם האישה שהבטיח לה אהבה .
ומה היא בעצם אהבה ?

