שוב במיטה או על כיסא לידה יושב על מחשב על שולחן וכותב ,
כותב שנמאס שרוצה אחר ולא יודע להסביר מאיפה זה יוצא
לא מסתפק תמיד רוצה יותר , אולי מה שהיה בעבר היה הכי טוב שאפשר?ואולי אהבה לא מספיקה כיא ני רוצה את הדברים האלו שלהביא היא לא יכולה,
להיות בוגרת פחות להקשיב להורים שלה לא אומר להתמרד אבל לדעת לחיות בזמן שהיא לא בצבא,
כן אתמול ביקשתי רק אותה והיום ביקשתי את האוויר שאני צריך לנשימה ושוב סופש שאני חנוק ולא חוגג איתה .
אז להישאר שוב בבית מתחת לשמיכה כי ככה היא רוצה לשבת בשקט לנשק אותה להחביא את הרגש שמרגיש באותה שניה לא יכול לצרוח לעולם את מה שרוצה כי השמיעה שלה חזקה ולא במקרה
מצחיק לומר על חירשת דבר כזה איך היא שומעת הכל אבל לא רואה כיאלו באמת ? לא רואים את האכזבה ?
אז עוד לילה במיטה שרק מול הדף אני מוצא נחמה ואולי יום יבוא והשניה תכתוב לא על אחרת אלא על אהבה ישנה ואולי אני אהיה זה שקורא ושמח כי סוף סוף מצאתיי את מה שאני רוצה .
עד אז אכתוב על הדף כמה אני מחפש ואולי היא שיודדעת את הדרך תתעורר ותצעד ולא תשב ותביט בי מהצד כי יום יבוא ואלך מכאן ובזמן שהיא יושבת לה שם היא תאבד את הדרך אלי .
בנתים יש לה את הסיכוי האחרון להגיע אלי ,
בלי שהיא תדע אני כותב כאן אהבה ואולי זה בעצם אכזבה?
אעדכן שאדע .
;){kind=link}