אני זוכרת שישבנו על החוף בלילה קר וחיכתי המון ,
אני גם זוכרת את הלילה בחוף שהוא לקח אותי למקום רק שלו , שהייתי עצובה והוא גרם לחייך איך הוא מכולם הצליח לשנות את מה שיש להרים אותי מנפילה לחזק אותי לפני מעידה לגרום לי לצחוק ובו זמנית לגרום לי לדמעה .
אני זוכרת שהוא קרא לך חיוך כי זה הדבר הראשון שגרם לו בכלל לשלוח הודעה להתעניין לרצות להכיר ולדעת מה מסתתר .
התחלנו לדבר והוא החמיא על החיוך , עברו הימים והזוגיות התפתחה התגברה התחזקה היינו מאוהבים מתרגשים וגם רבים אבל יום אחד זה קרה , המשבר האישי שלי בו פגע , ניסיתי לשמור עליו להגן באהבה אבל מה שעשיתי זה רק יותר רע ,
עשר שנים עברו אני כבר בת 33 הוא במערכת יחסים וכך גם אני שנינו התאכזבנו וכרגע אנחנו רווקים,
יוצאים קצת פגועים פתאום נפגשים "שלומי? זה באמת אתה? כמה זמן לא נפגשנו" הלב שלי דפק כמו משוגע לא חשבתי שעשר שנים אחרי האהבה הזאת עדיין חייה ,
קבענו להיפגש יצאנו למסעדה סוף הארוחה הוא נתן לי נשיקה אם הייתי יכולה להסביר את הלב הייתי עושה
יום אחרי אמרנו נלך לים, מאז שנפרדנו לא הלכתי לים המון זמן , זה היה המקום שלו לא יכולתי להיכנס לשם הלב שלי לא עמד בזה מעולם .
הוא הוריד חולצה נכנס לים צחק ואמר "רק את מסוגלת בשלב כזה בחיים ובמצב כזה לגרום לי לחייך"
"אני אוהבת את החיוך שלך" ואז הוא שאלה והצביע " החיוך הזה{והצביע על הפה}" או "החיוך הזה{והצביע על העיניים}"
אם רק היית יודע.
העינים שלי לא מסתירות את האושר לצידך , וגם אחרי שנים האהבה הזאת עדיין לא כבתה .
ואני אוהבת את החיוך שלך את הברק בעיניים והלוואי ואני היתי הסיבה .
אם כן אל תפחד ותאמר אני יודעת שהסיכוי נראה לך כנגמר שעבר יותר מידי זמן שעברנו דברים עם הזמן אבל יש דבר אחד שלא נעלם עם הזמן
את החיוך שבעיניים הברק רק אתה הבאת לכאן .
אז אם תרצה לחייך באמת תזכור יש מישהי שאוהבת את מה שהעיניים שלך מביאות אתה יכול להסתכל על אחרות ולחפש מי תגרום לך לזהור אבל שתרצה למצוא תדע אני כאן בקומה שלוש.
;){kind=link}