היי לך,
זוכרת אותי?
כמו כל יום במשך השלוש שנים האחרונות אני כותב לך מרחוק.
אני מתגעגע אלייך.
היי, מה שלומך היום?
אולי אספר לך קצת עלי כמו תמיד הרי אני לא מקבל תשובה ממש אז מה שנשאר לי זה להאחז במכתבים האלו כאן.
היי לך אהובתי,
הכל בסדר איתי, כותב לך שניה לפני שמתארגן לעבודה, אני מקווה שטוב לך שם איפה שאת נמצאת באיזה ארץ רחוקה,
ממשיך להצטער שלא הייתי מספיק חזק כדי לעצור שם באותו אולם שקבעתם בו את החתונה,
מצטער שלא הייתי האביר על הסוס כמו בסרטים שאהבת לראות ונכנסתי כדי לגנוב אותך מכולם, מעצמך כדי שתהיי שלי,
אני מתגעגע את יודעת?
זה לא קל להמשיך הלאה,
טוב לך שם?
את אוהבת? התאהבת?
אני יושב כאן עם השיר ששמענו פעם אחרונה ברכב וחושב עלייך,
כמו בכול יום אני יושב כותב. כותב עלייך, עלינו על מה שיכולנו להיות.
מישהו פעם אמר לי להמשיך אם הוא היה יודע כמה ניסיתי, מצאתי לי אישה, אחת כזאת מושכת יפיפיה, בידיוק האישה שכול גבר רוצה ורצה, אבל כלום לא משתווה אלייך את יודעת?!
היא יכולה להיות יפה אבל איך אפשר להשוות בין יופי חיצוני ליופי הפנימי שלך?
והיא אוהבת אבל איך אפשר להשוות אהבה לאהבה שלך?
והיא מחבקת אבל איך אפשר להשוות בין החיבוק העוטף שלך?
והיא חושבת אבל איך אפשר השוות בין הדאגה הבלתי פוסקת שלך?
והיא.. היא כול כך הרבה אבל את?!
איך אפשר לנסות להשוות בכלל?
אז ניסיתי למצוא אהבה להתקדם ולא רק עם אחת, אבל כל םפעם מחדש את הגעת והזכרת שאת כאן ונשארת לעד,
אז אולי תקראי את המכתבים פעם אחת ותעני על תשובה אחת.
את רוצה להיות שוב שלי ולעד?!

