אל תדאג זה עובר,
הכל עובר בחיים.
הם אומרים אבל איך משחררים?
איך מוותרים על מי שכול כך אוהבים?
איך מוצאים את עצמנו מחדש שהוא זה שמצא אותנו?
ואיך בונים את החוזק שלנו שהוא זה שתמיד הרים אותנו?
ואיך אוהבים שהוא זה שלימד אהבה מה היא
ואיך חיים שהייתי מוכנה למות בשבילו?
ואיך נושמים שאהבתי לנשום את הנשימות שלו?
ואיך? כול כך הרבה איך.
איך הם אומרים שהזמן עוזר שהכל עובר?
כמה זמן? איך עוזר?
מאיפה הם יודעים בכלל שזה באמת עובר?
אולי האהבה שלהם כנראה לא היתה מספיק חזקה כדי להישאר?
ואם שלי כן זה אומר שהוא צריך לחזור? תגלו לי כדי שאתארגן,
שאזכיר לו למה הוא אהב כול כך ולמה זה צריך להישאר.
ואיך הזמן עוזר שחמש שנים עברו והלב שלי אצלו עדין מחוץ לחדר מחכה, שיצא שיפתח שיתן לי את הפתח הכי קטן, אני אכנס אלחם אשאר אני לא אוותר.
ככה זה שמישהו באמת אוהב אבל בשביל להצליח אני צריך להבין שאני לא לבד,
אז אולי שיפתח שיתן איזה שהוא צאנס, שינסה שיוותר קצת,
אולי?
ואיך הם אומרים שהכל עובר בחיים אם הוא תקוע כאן לעולמים?

