שוב פעם את חולה .
את רצה לשירותים, יושבת על הריצפה ומקיאה.
אולי הפעם תקיאי קצת מהאהבה הזאת אליו שחונקת אותך.
שוב פעם את יושבת על המיטה וצורחת שהכאב ראש הזה יעבור ואולי יחד איתו המחשבות שלך עליו שמשגעות אותך.
שוב את לוקחת כדור במטרה שירפא או לפחות יעלים קצת מהכאב ועל הדרך יעזור ללב .
שוב פעם את לא הולכת לעבודה כי קשה לך לחייך.
שוב פעם את רצה לשירותים להקיא. אולי תקיאי את החלק הזה שבו הוא נמצא לך בלב .
שוב פעם ..
כמו תמיד.
שוב את שוכבת במיטה חסרת כוחות כי החיוך שלו נתן לך תמיד את הסיבות .
שוב פעם את חלשה מידי כדי לצפות שהוא ירגיש ויבוא.
שוב פעם את מאבדת כוחות נשארת על הריצפה בשירותים כי למה לך לקום?
מתחננת לאלוהים שישמע קצת מהתפילות.
כי הכאב של הלב הרבה יותר גדול.
שוב אותן הצעקות שהכאב יעבור והמחשבות שיניחו כבר לשלווה שלך לחזור.
שוב את בודקת לך חום והוא תקין .
כנראה הרופא צדק שאמר שזה לא הגוף אלא הלב מקיא.
שוב פעם הלב חלש מדי כדי לתפקד כמו שצריך ויחד איתו את הגוף שלך הוא מפיל .
;){kind=link}