שוב את חובה את זה.
שוב את מרגישה שעברו רק כמה רגעים ובעצם את חייה במצב הזה כבר שבועות.
חודשים שאת לבד בלי זוגיות,
כן לא כן לא שכזה קרוב רחוק מתוק כזה מין חיבוק כואב שכזה כמו חיוך ששרוף את הלב אז למה הוא?
כבר חודשים שאת מראה לעולם שהכל טוב ובעצם את בוכה.
כבר חודשים שאת מחפשת לך אהבה שתציל אותך מהקפור הזה שאת חווה והחיוך שלו שלא עוזר בידיוק להפשרה את נשרפת מהחוסר יציבות שאת חווה.
הוא הרי לא יודע למתן את האהבה אוהב שונא אין אצלו באמצע.
אז את לבד אבל איתו לא מוגדרת אבל עדיין שלו בשבילו ובשבילך את פנויה מחכה לו או לאחר העיקר מחכה אולי לעצמך שתגיעי לפשרה שתלמדי יחד איתו מזה אמצע.
כבר שבועות שאת לבד שאמרת לו זה נגמר אתם מתנהגים כאילו הכל בסדר לא קרה דבר פעם מנשקים ופעם מזילים דמעה איך זה שהאהבה הזאת עדיין לא ניצחה?
כבר שבועות שאת לבד אבודה.
שבועות שאת מחפשת לך נחמה חודשים שאת עוברת ממיטה למיטה ולא כי את זונה את רק מחפשת את החום שאת צריכה אבל שום דבר לא נמצא מאז שהלך הפכת לגוש קרח שקשה להמיס.
כבר שבועות שאת לבד שואלת את עצמך את אותה שאלה האם זאת אהבה?
ואם כן אז איך היא שם רחוקה לא מחבקת בלילה קר שכזה במיטה? איך לא גורמת לי להמיס את הקרח שמסביב ללב שלי נבנה?
איך לא שוברת את חומות ההגנה איך לא נופלת אלי בחזרה?
כי אהבה זה ליפול יחד ולקום אהבה זה לבכות יחד ולצחוק אהבה זה ללכת יחד לאיבוד ובעיקר לבנות יחד מסלול.
אהבה זה יחד אהבה זה בחיים לא לחוד.
כבר שבועות חודשים. כבר המון זמן של לבד משוטטת לי בדרכים אולי ביום מין בימים עוד אשיב את האהוב שיוכיח לי שעם אהבה כן מנצחים.

