"את חשובה לי לא משנה מה,
יש לנו עבר ביחד שאי אפשר למחוק, יש לך מקום כול כך גדול בחיים שלי שאת לא יודעת אפילו,
אם אני מתרחק זה אולי כי קשה לי לא כי לא אכפת לי"
השעה אחד בלילה אחרי ארבע שעות מההודעה הכועסת שלך הוא נזכר לענות אחרי שאכלת את עצמך למה הוא לא עונה הרי תקפת אותו,
כתבת לו הרבה אבל בו זמנית זה כלום.
את קוראת שבע פעמים את מה שכתבת וכול פעם יש לך מה להוסיף,
היית רוצה לומר לו שהיית רוצה לדעת מה הוא מרגיש ולדעת למה הוא אף פעם לא שאל אם את עוד אוהבת,
היית רוצה לכעוס שלפעמים הוא נותן לך להנות מהספק ומנפץ לך את הכול מול הפנים כאילו זה נועד כדי להתפוצץ.
היית רוצה לומר לו שזה כול כך כואב לך שיש לך הודעות שאת אוהבת שגורמות לך להתחזק מההודעות האלו שגורמות לך לקרוא אותם תשע פעמים בדקה, לדעת לומר אותם בע'פ אבל עדיין להיכנס לראות את השם שלך על המסך ולראות שהוא רשם את זה.
היית רוצה לשאול אותו למה הוא הורס את זה כול פעם מחדש למה הוא לא נותן לך להיכנס לו ללב רק לטיפה,
היית רוצה לבקש ממנו מחילה סליחה שתעזור לך שלא יהרוס את המנהרה, את עובדת קשה במטרה להשיג פתח מהאוויר הים והיבשה, בונה מנהרה מנסה בצניחה מנסה לשחות אבל שום דרך לא מספיק טובה חסמת כול יציאה וכניסה וכנראה שניה לפני שזה קרה הוא הוציא את המקום שלך מהלב.
היית רוצה לצרוח עליו שאת שונאת אותו אבל זה מאהבה,
היית רוצה לשאול אותו מה השיר ששמעתם יחד ברכב והוא אמר אני לא מאמין שאנחנו שומעים את זה יחד עכשיו
היית רוצה לגלות לו שעברת כמעט על כל שירי האהבה באנגלית אבל את עדיין לא מוצאת את השיר ההוא שדיברתם עליו שהוא שמע כול הפרידה.
היית רוצה לומר לו שאת יושבת בארבע לפנות בוקר חושב עליו וכותבת לו אהבה,
היית רוצה להתקשר אליו ולצרוח שרמזת מספיק שיבוא אז למה הוא לא בא?!
היית רוצה לקבל שיחה ישירות עם מנהל הלב ולבקש סליחה אולי הוא יביט לך בעיניים ויראה שמשהו באמת ישתנה, לא השינוי שלך ולא כל הדברים שאיבדת מאז שהוא הלך כול המותרות שהוא תמיד נתן לך, היית רוצה לומר לו שהתבגרת ממש טיפה אבל את עוד ממשיכה ודבר אחד נשאר איתך במשך כול הזמן הזה גם אם עברו חודשים וכמעט שנה את רוצה לומר לו אהבה.

